הודעת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן:
מוקדם בבוקר, הרשויות הישראליות הודיעו לצוות הביטחון הלאומי שלי שמשימה שהם ערכו בעזה ככל הנראה הרגה את מנהיג חמאס יחיא סינוואר. בדיקות DNA אישרו כעת שסינואר מת. זה יום טוב לישראל, לארצות הברית ולעולם.
כמנהיג ארגון הטרור חמאס, סינוואר היה אחראי למותם של אלפי ישראלים, פלסטינים, אמריקאים ואזרחים מלמעלה מ-30 מדינות. הוא היה המוח של מעשי הטבח, האונס והחטיפות ב-7 באוקטובר. בפקודתו פלשו מחבלים של חמאס לישראל כדי להרוג ולרצוח אזרחים, ניצולי שואה, ילדים מול הוריהם והורים מול ילדיהם בכוונה ובפראות שאין לתאר.
למעלה מ-1,200 בני אדם נהרגו באותו יום, היום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה, כולל 46 אמריקאים. יותר מ-250 נלקחו כבני ערובה, כאשר 101 עדיין נעדרים. המספר הזה כולל שבעה אמריקאים, לפי ההערכות ארבעה מהם עדיין בחיים ומוחזקים בידי מחבלי חמאס. סינוואר הוא האיש האחראי ביותר לכך, ולכל כך הרבה ממה שאחרי.
זמן קצר לאחר מעשי הטבח ב-7 באוקטובר, הנחיתי את אנשי המבצעים המיוחדים ואנשי מקצוע המודיעין שלנו לעבוד זה לצד זה עם עמיתיהם הישראלים כדי לסייע באיתור ומעקב אחר סינוואר ומנהיגי חמאס אחרים המסתתרים בעזה.
בעזרת המודיעין שלנו, צה"ל רדף ללא רחם אחרי מנהיגי חמאס, שטף אותם ממחבואם ואילץ אותם לברוח. לעתים רחוקות הייתה מערכה צבאית כזו, כאשר מנהיגי חמאס חיים ונעים במאות קילומטרים של מנהרות, מאורגנות במספר קומות מתחת לאדמה, נחושים להגן על עצמם ללא טיפול באזרחים הסובלים מעל פני הקרקע. היום, לעומת זאת, מוכיח שוב שאף טרוריסט בשום מקום בעולם לא יכול לחמוק מהצדק, לא משנה כמה זמן זה ייקח.
לחבריי הישראלים, זהו ללא ספק יום של הקלה והזכרות, בדומה לסצינות שנצפו ברחבי ארצות הברית לאחר שהנשיא אובמה הורה על הפשיטה להרוג את אוסאמה בן לאדן ב-2011.
לישראל הייתה כל זכות לחסל את המנהיגות והמבנה הצבאי של חמאס. חמאס כבר לא מסוגל לבצע עוד 7 באוקטובר.
בקרוב אדבר עם ראש הממשלה נתניהו ועם מנהיגים ישראלים אחרים כדי לברך אותם, לדון בדרך להחזרת בני הערובה הביתה למשפחותיהם, ולסיים את המלחמה הזו אחת ולתמיד, שגרמה לכל כך הרבה הרס לאנשים חפים מפשע.
יש כעת הזדמנות ל"יום שאחרי" בעזה ללא חמאס בשלטון, ולהסדר מדיני המספק עתיד טוב יותר לישראלים ולפלסטינים כאחד. יחיא סינוואר היה מכשול בלתי עביר להשגת כל המטרות הללו. המכשול הזה כבר לא קיים. אבל עבודה רבה נותרה לפנינו.
