בין איומים לתמיכה: המדיניות האמריקאית המורכבת כלפי ישראל, מרגיש לי קצת שמישהו כאן התבלבל, מצד אחד איומים על אמברגו נשק, מצד שני שליחת מערכת הגנה מהטובות בעולם, מה קרה כאן?
המתח בין האיומים האמריקאיים להטלת אמברגו נשק על ישראל לבין שליחת סוללות THAAD מדגים את המורכבות של היחסים בין המדינות ואת השיקולים הפוליטיים המעורבים.
הממשל האמריקאי מנסה לנווט בין שני אינטרסים מנוגדים: 1. הרצון להפעיל לחץ על ישראל לריסון פעולותיה בעזה 2. המחויבות ארוכת השנים לביטחונה של ישראל.
שליחת מערכת THAAD מהווה מסר ברור של תמיכה, בעוד שהאיום באמברגו נשק נועד להרתיע מפעולות שארה"ב רואה כבעייתיות.
אך לא הכל תמיכה מאהדת היהודים: שיקולים פנים-אמריקאיים (או בשמם ההאמיתי פוליטיים) נכנסים לעניין: עם התקרבות הבחירות לנשיאות ארה"ב, הממשל הדמוקרטי מנסה לאזן בין: תמיכה בבסיס הבוחרים הפרו-ישראלי, היענות לקולות הקוראים להגביל את התמיכה בישראל, אשר במפלגה הדמוקרטית רבים הם.
האיום באמברגו והעברת הסוללות מעבירים מסרים שונים לקהלים שונים: לישראל: "אנחנו איתכם, אבל יש גבול", לעולם הערבי: "אנחנו מנסים לרסן את ישראל" לבוחרים האמריקאים: "אנחנו פועלים בכל החזיתות" וככה לקנות את כל הבוחרים.
מערכת הבחירות האמריקאית משפיעה על המדיניות כלפי ישראל: הרפובליקנים מאשימים את הדמוקרטים ב"נטישת" ישראל הדמוקרטים מנסים להראות תמיכה מבלי להיתפס כ"צ'ק פתוח" לישראל.
