בליל החג הזכיר מרן פוסק הדור הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א בבית מדרשו ברמת אלחנן את הנסים הגדולים שנעשו אתנו במשך השנה האחרונה כאשר רבבות טילים שנורו מכל הכיוונים לא גרמו לנפגעים רבים.
במקביל הזכיר פוסק הדור את הברטנורא במסכת מגילה (ג' ה') כתב: 'מסורת בידינו, דתחיית המתים עתידה להיות בפסח, ומלחמת גוג ומגוג בסוכות'!
כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה על עקבתא דמשיחא, התקיימו. המלחמות, הצרות, היסורים, השכול והכאב, והגלות מבית – הכל מתרחש בימינו, ברמה היותר-גבוהה שאפשר.
בד-בבד הזכיר גם את הקבלה שיש בידינו מדור לדור עד להגר"א מווילנה ורבי חיים ויטאל האומרים שמלחמת גוג ומגוג תהיה בשלוש שעות בהושענא-רבה, ומי שירצה להינצל – שיישב בסוכה! ועל כך נאמר, 'כי יצפנני מסוכה ביום רעה', שיום רעה היא מלחמת גוג ומגוג, ומי שירצה להינצל – יישב בסוכה.
והביא מדברי גיסו רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל אמר שהשלוש-שעות הן השעות שלפני זמן הנץ ביום הושענא-רבה.
השאלות שהוצגו בשיעור לפני מרן הגרי"ז היו: האם כדאי יותר לשבת בבית המדרש, או בסוכה? אם יש אזעקה בשעות הללו, האם להיכנס למקלט? ושאלות נוספות.
'צריך להשתדל לא לקלקל'
כאשר בערב החג הזכירו את דברי הברטנורא לפני רבינו מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, אמר ש'כיון שכך – צריך להשתדל לא לקלקל'!
דהיינו, הכל תלוי בנו, בכל אחד ואחד מאתנו. העת היא עת רצון מיוחדת, וצריך להשתדל לא לקלקל, כדברי מרן הרב.
ו'לא לקלקל' – פירושו להשתדל לעשות את רצון ה', כל אחד כפי יכולתו.
תחזית שיירד גשם. האם מותר לאכול מחוץ לסוכה עוד לפני שירד הגשם?
אחת השאלות שהרב הזכיר בשיעורו בליל החג היתה שכיון שהיתה תחזית שיירד גשם בליל החג, האם אפשר לאכול מחוץ לסוכה עוד לפני שיירד הגשם?
הריטב"א אומר שאם אדם רואה עננים מגיעים, מותר לאכול מחוץ לסוכה. הר"ן (על הרי"ף סוכה דף יג/א) גם מסכים בעיקרון עם הדין, אבל אומר: 'זהו דעתי, אבל למעשה איני סומך על סברתי אחר שאין בזה ראיה ברורה'.
כמובן יש להדגיש ולהבהיר: כי אין בדברי מרן דברי נביאות וגילוי עתידות, אלא רק ציטוט של דברי רבותינו זיע"א מתוך הכתובים, ועלינו מוטל רק להתחזק ולהתפלל שנזכה במהרה לגאולה השלימה בב"א!
לתועלת הרבים, מצו"ב חלק מהדברים הנ"ל עם תוספת מקורות כפי שהובאו בתוך דברי מרן שליט"א בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' של חודש תשרי תשפ"ה.
