ספר שמות
שמו של הדבר הוא הגדרת הדבר, מזה עולה ששמו של ספר מגדיר את ענין הספר, ומאחר ובכלל ישראל נקרא שמו של החומש השני "ספר שמות" משמע ענין הספר הוא "שמות", ועולה הדבר יפה כיון ששם עניינו הגדרה ספר שמות כשמו כן הוא הספר בו הוגדרו כלל ישראל כעם על ידי גלות מצרים והגאולה ממנה שתכליתה מתן תורה והשראת שכינתו יתברך בתוכינו ע"י המשכן.
כי מן המים משיתיהו
בתחילת הפרשה אנו מוצאים את בתיה קוראת את שם הנער שמצאה "משה" כי "מן המים משיתהו".
הדבר צריך ביאור, הדבר שמגדיר את משה, מוסר התורה ומנחילה, זה שהוא נמשה מהמים בילדותו?
מבאר המהר"ל [גבורות ה' פי"ח] "ואומר אני כי שם משה הוא הוראה על עיקר ענין משה ומעלתו, אשר הוא מסולק ומוסר מן המים. וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת וכו' וכאשר תדע זה תדע לך כי מעלת משה רבינו ע"ה מעלת הצורה לפי שהיה נבדל במעלתו מן החומר כי השכלים הנבדלים הם צורה בלבד, ומי שהוא קרוב אל מעלת השכלים הוא קרוב אל הצורה, ולכך היה משה רבינו ע"ה ענין צורה בלבד מבלי חומר, והמים הם הפך, כי המים אין להם צורה גמורה".
ודווקא דבר זה מגדיר את משה אשר "תמונת ה' יביט", והיה גדול הנביאים בדברו עם ה'"פה אל פה", וזה לעוצם הפרשתו מן החומר, רק כך יכול היה לידבק בבורא כל כך.
ענין גאולת ישראל מיד מצרים
מתאים הדבר שבתחילת ספר שמות שבו מוגדרים בני ישראל, מוצאים אנו את קריאת שמו של משה על שם דבקותו בה' ומשייתו מן החומר, שזהו המגדיר של גאולת ישראל מעבדות מצרים, שענינם החומריות [מצרים מלשון הגבלה ומיצרים] אל עבדות ה' שענינה פרישות מהחומר ודבקות בו יתברך.
יתן ה' לכולנו את הכח להתגבר על החומר העכור, ולידבק תמיד רק בו יתברך, שבת שלום.
